הקוקאין מופק מעלי הקוקה, ובמקור הוא פותח כמשכך כאבים. בדרך כלל מסניפים אותו, כשהאבקה נספגת במחזור הדם דרך רקמות האף. אפשר גם לבלוע אותו או להספיג אותו בחניכיים על-ידי שפשוף.

על מנת לספוג את הסם יותר מהר לתוך הגוף, המשתמשים מזריקים אותו, אבל זה מגדיל באופן משמעותי את הסיכון של מנת יתר. שאיפת הסם בתור עשן או אד מגבירה את הספיגה, עם פחות סיכון בריאותי מאשר הזרקה.

"אתה מאמין שקוקאין יגביר את הקליטות החושיות שלך, שהוא יאפשר לך להתעלות על עצמך, שאתה תהיה מסוגל לשלוט בדברים. אלה שטויות גמורות. כעבור זמן מה אתה כבר לא משלם את החשבונות שלך, כבר לא מתרחץ, מוותר על החברים שלך, על המשפחה שלך. אתה תמצא את עצמך בודד ופגיע". – נייג'ל

אבקה לבנה וקטלנית

ק וקאין הוא אחד הסמים המסוכנים ביותר שידועים לאדם. לאחר שאדם מתחיל להשתמש בסם, הוכח שזה כמעט בלתי אפשרי להשתחרר מאחיזתו הן מההבחינה הפיזית והן מהבחינה הנפשית. מבחינה פיזית הוא מעורר קולטנים מרכזיים (קצוות של עצבים שחשים שינויים בגוף) בתוך המוח, שמצידם יוצרים אופוריה, אשר המשתמשים מתרגלים אליה במהירות. רק מנות הולכות וגדלות ושימוש תדיר יותר יכולים לגרום לאותה תוצאה.

כיום הקוקאין הוא עסק שמגלגל מיליארדי דולרים ברחבי העולם. המשתמשים הם מכל הגילאים, המקצועות והשכבות הכלכליות, אפילו ילדים צעירים ביותר – מגיל שמונה.

השימוש בקוקאין יכול להוביל למוות מכשל נשימתי, שבץ, דימום מוחי או התקף לב. ילדיהן של אימהות מכורות לקוקאין מגיעים לעולם כמכורים בעצמם. רבים מהם סובלים מפגמים מולדים ובעיות רבות אחרות.

למרות הסכנות שלו, השימוש בקוקאין ממשיך לגדול – כנראה בגלל שהמשתמשים מגלים שכל-כך קשה לברוח מהצעדים הראשונים המובילים לדרך הארוכה והאפלה, המוליכה להתמכרות.