מדרון חלקלק מאוד

יש ילדים שמעשנים סיגריות ושותים אלכוהול בגיל מאוד צעיר. עד סוף התיכון, כמעט 40% מכל בני הנוער מנסים מריחואנה. חלקם ממשיכים לחומרים ממכרים יותר.

אנחנו לא יכולים להניח שכל הילדים שמעשנים מריחואנה היום יהפכו למכורים להרואין מחר. אבל הסכנה קיימת. ומחקרים ארוכי טווח שנערכו בקרב תלמידי תיכון מראים שרק מעט אנשים צעירים משתמשים בסמים אחרים לפני שהם ניסו מריחואנה. ברגע שאדם כבר לא יכול לקבל את ה-”היי” ההתחלתי שהוא רוצה, הוא מתחיל להגדיל את כמויות הסם או לחפש משהו חזק יותר.

בוא נכיר בעובדות

הסקר הלאומי בנושא שימוש בסמים ובריאות שנערך בשנת 2007 חשף שיותר מ-9.5 אחוזים מבני הנוער בגילאי 12 עד 17 בארה”ב משתמשים בסמים לא חוקיים בזמן הנוכחי. ב-2008, המרכז הלאומי להתמכרות לסמים באוניברסיטת קולומביה דיווח שהשימוש היומיומי במריחואנה בקרב סטודנטים בקולג’ הוכפל, והשימוש בקוקאין ובהרואין נמצא גם הוא בעליה.

לפי משרד האו”ם בנושא סמים ופשיעה, ב-2008 כ-16 מיליון אנשים ברחבי העולם השתמשו באופיאטים – אופיום, מורפיום, הרואין וסמים סינתטיים שדומים לאופיום.

הפנים החדשות של הרואין

התמונה של מכור להרואין צעיר ותשוש שמוטל בסמטה אפלה ומטונפת היא כבר לא אקטואלית. כיום, המכור הצעיר עשוי להיות בן 12, לשחק משחקי וידיאו וליהנות מהמוזיקה של הדור שלו. הוא עשוי להיראות חכם, אופנתי, ואולי לא יהיו לו אף אחד מהסימנים הנפוצים לשימוש בהרואין, כמו סימני הזרקה על הזרוע.

בגלל שכיום, הרואין זמין בצורות שונות שהרבה יותר קל לצרוך וזול יותר לקנות, הסם מפתה יותר מאי פעם. בין 1995 ל-2002, מספר בני הנוער בין הגילאים 12 עד 17 באמריקה שהשתמשו בהרואין בנקודה כלשהי בחייהם עלה ב-300%.

אדם צעיר שעלול להסס לתקוע מחט בזרוע, עשוי להיות מוכן יותר לעשן או להסניף את אותו הסם. אבל זה משרה תחושה כוזבת של רגיעה, ועשוי לתת לאדם את הרעיון שיש פחות סיכון. האמת היא שהרואין הוא מסוכן וממכר בכל הצורות שלו.