התרופות האלה, שלפעמים קוראים להן "מדכאים", באות בטבליות וקפסולות צבעוניות או בצורה נוזלית. סמים מסוימים בקטגוריה הזאת, כמו זיפרקסה, סרוקוול והלידול, ידועים בתור "תרופות הרגעה עיקריות" או "אנטיפסיכוטיות", כיוון שהן אמורות להפחית את הסימפטומים של מחלות נפש. לסמים מדכאים כמו: קסנקס, קלונופין, הלציון וליבריום לעיתים קרובות מתייחסים בתור "בנזוים" (קיצור של בנזודיאזפינים1). סמים מדכאים אחרים, כמו אמיטל, נומבוטל וסקונל, מסווגים בתור ברביטורטים – סמים שמשתמשים בהם בתור סמי הרגעה וגלולות שינה.לפניך מספר שמות מסחריים ושמות רחוב ידועים:

מדכאים: השפעות קצרות-טווח

• תפקוד מוח איטי
• קצב לב ונשימה איטיים
• לחץ דם נמוך
• כושר ריכוז גרוע
• בלבול
• תשישות2
• סחרחורת
• קשיי דיבור
• חום
• עצלות
• הפרעות ויזואליות
• אישונים מורחבים
• אי התמצאות, חוסר קואורדינציה
• דיכאון
• קושי או חוסר יכולת להטיל שתן
• התמכרות

מנות גבוהות יותר יכולות לגרום לליקויי זיכרון, שיפוט וקואורדינציה, עצבנות, פרנויה3, ומחשבות אובדניות. אנשים מסוימים חווים את ההיפוך של ההשפעה המיועדת, כמו אי-שקט ותוקפנות.

שימוש בכדורי שינה (תרופות שמשתמשים בהן כדי להרגיע או לשכך) ובתרופות הרגעה עם חומרים אחרים, במיוחד אלכוהול, יכול להאט נשימה וקצב לב ואפילו להוביל למוות.

(קרדיט לתצלום: Stockxpert)

מדכאים: השפעות ארוכות-טווח

ניתן לפתח במהירות סיבולת כלפי סמים מדכאים רבים, כך שנדרשות מנות גדולות יותר כדי להגיע לאותה השפעה. המשתמש, כשהוא מנסה להגיע לאותה תחושת "היי" עלול להעלות את המינון לרמה שמביאה לתרדמת או למוות כתוצאה ממנת יתר.

שימוש ממושך בסמים מדכאים יכול לגרום לדיכאון, תשישות כרונית, קשיי נשימה, בעיות מיניות ובעיות שינה. ככל שגדלה התלות בסם, תופעות של השתוקקות עזה לסם, חרדה או פאניקה נעשות נפוצות אם המשתמש אינו מסוגל להשיג עוד ממנו.

סימפטומים של גמילה כוללים נדודי שינה, חולשה ובחילה. אצל אלו שהשתמשו בסם תקופה ממושכת ובמינונים גבוהים, הסימפטומים עלולים לכלול גם חום גוף גבוה, הזיות ועוויתות. בשונה מגמילה מרוב הסמים, גמילה מסמים מדכאים יכולה להיות מסכנת חיים.

הסמים האלה יכולים גם להגביר את הסיכון של רמת סוכר גבוהה, סכרת ועודף משקל (דווחו מקרים של עלייה של עד 50 קילוגרמים).

במחקר שהתנהל על-ידי USA Today, בהתבסס על הנתונים של מנהל המזון והתרופות (FDA) במהלך תקופה של ארבע שנים, תרופות אנטיפסיכוטיות (סוג של תרופות הרגעה) היו החשוד העיקרי במקרי מוות כתוצאה מבעיות לב, חנק, אי ספיקת כבד והתאבדות.

"לקחתי מנת יתר פעמיים עם מינוני יתר של תרופות מרשם (זיפרקסה), והיה לי חבר קרוב שמת מאותה תרופה …אין הרגשה גרועה יותר מאשר הידיעה שהחבר שלך מת בגלל שנתת לו כדורים שידעת עליהם מעט יחסית". – לינדה